החלטה בתיק ב"ל 63522-12-12

2.       אחת המחלוקות בין הצדדים בתובענה זו (וכנראה - המחלוקת העיקרית ביניהם), נוגעת לשאלה הוראותיו של איזה מבין ההסכמים בענין גמלת זקנה מיוחדת נכון להחיל על התובעת. מדובר בהסכמים שנחתמו בין הנתבע לבין ממשלת ישראל, על פי הסמכות הנתונה לנתבע מכח סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (שייקרא להלן: " החוק").

אחד ההסכמים האמורים נחתם ביום 25/11/80 (והוא ייקרא להלן: " הסכם 1980"), והסכם אחר נחתם ביום 4/12/88 (והוא ייקרא להלן: " הסכם 1988").

3.       לטענת הנתבע, יש להחיל על התובעת את הוראות הסכם 1980, ולפי הוראות אלה, התובעת לא היתה זכאית לגמלת זקנה מיוחדת בתקופה הרלוונטית לתובענה.

לטענת התובעת, הסכם 1988 בא להחליף את הסכם 1980, וכשבוחנים את עניינה של התובעת על פי הסכם 1988, אמורים להגיע למסקנה שהיא היתה זכאית לגמלה בתקופה האמורה.

4.       מחלוקת זהה נדונה כבר בפני בתי דין אזוריים לעבודה, ולמיטב ידיעתי הוכרעה על ידיהם, שלוש פעמים, באופן המתיישב עם עמדת התובעת (שלפיה - הסכם 1988 בא להחליף את הסכם 1980).

          כך נפסק בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, על ידי מותב בראשות השופטת אריאלה גילצר-כץ בתיק ב"ל 7117/07 לישנובה - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 8/9/09).

כך גם נפסק בפסק דינו של בית דין זה, על ידי מותב בראשות השופטת עדית איצקוביץ, בתיק 26743-03-12 מיאסניקוב - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 11/10/12).

וכך גם בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, על ידי מותב בראשות השופטת סיגל דידוב-מוטולה, בתיק 28729-12-11 נפתלייבה - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 23/11/12).

          למיטב ידיעתי, הנתבע לא ערער על פסק הדין שניתן בתיק ב"ל 7117/07 (ענין לישנובה), אך ערער על שני פסקי הדין האחרים.

          ערעורו של הנתבע על פסק הדין שניתן בתיק 28729-12-11 (ענין נפתלייבה), תלוי ועומד בבית הדין הארצי לעבודה (בתיק עב"ל 51145-12-12), שהדיון בו קבוע ליום 26/12/13.

          ערעורו של הנתבע על פסק הדין שניתן בתיק 26743-03-12 (ענין מיאסניקוב), נמחק על ידי בית הדין הארצי לעבודה (בתיק עב"ל 23928-11-12), בפסק דין מיום 7/8/13, בשל כך שהנתבע לא הגיש את הסיכומים שהיה עליו להגיש באותו ענין.

5.       לאור האמור בסעיף 4 לעיל, אני מבקש מהנתבע להודיע, עד יום 12/9/13, אם העובדה שהוא נמנע מהגשת סיכומים בערעורו בתיק עב"ל 23928-11-12, והביא בכך למחיקת הערעור, נובעת משינוי מדיניות אצל הנתבע, ומכך שהוא השלים עם תוצאת פסק הדין שעליו ערער.

          אם אכן יש שינוי במדיניותו של הנתבע - נראה שיש לענין זה השלכה גם על עניינה של התובעת שבפני.

6.       אם יתברר שהנתבע לא שינה ממדיניותו וכי אין הוא משלים עם תוצאת פסק הדין שעליו הוא ערעור בתיק עב"ל 23928-11-12, אני מבקש מבאי כחם של שני הצדדים לשקול אם נכון לתת פסק דין בתובענה זו כבר כעת, בעוד הערעור שבתיק עב"ל 51145-12-12 תלוי ועומד.

          ייתכן שנכון יותר להמתין להכרעתו של בית הדין הארצי לעבודה בתיק עב"ל 51145-12-12, שכן סביר להניח שממילא - אם תוצאתו של פסק הדין שיינתן בעניינה של התובעת כאן לא יהיה תואם את תוצאת פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתיק עב"ל 51145-12-12 לכשיינתן - יוכל הצד שלא יהיה מרוצה מתוצאת פסק הדין כאן, לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה ולהגיע לתוצאה דומה לזו שאליו יגיע בית הדין הארצי לעבודה בתיק עב"ל 51145-12-12.

7.       לפיכך, אם הנתבע יודיע שאין שינוי במדיניותו, אני מבקש ששני הצדדים יודיעו - תוך 10 ימים מהיום שבו יתברר שאין שינוי בעמדת הנתבע - אם הם מסכימים להמתין עם מתן פסק הדין בתובענה זו, עד לאחר שיינתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק הדין בערעורו של הנתבע שנדון בתיק עב"ל 51145-12-12.

8.       אם שני הצדדים יסכימו להשהיית מתן פסק הדין בתובענה זו עד לאחר שיוכרע גורל הערעור בתיק עב"ל 51145-12-12, אכן יושהה מתן פסק הדין, כל עוד ההסכמה תעמוד בעינה.